|
חריש על הלאומית- קצת משחק והרבה צעירים
יואב חריש
,29/04/2008
יואב חריש חזר מגבעת שמואל ואחרי שראה משחק חד צדדי החליט להמשיך ולדון בחוק הצעירים אחרי שהתגובות התחילו לזרום.
לחץ כאן לטור הקודם בנושא חוק הצעירים
במהלך משחק האימון ה"מכריע" באור יהודה החלטתי שאת הטור הקרוב אמשיך להקדיש לדיון על הטור הקודם שהתייחס לצעירים, עם קריצה קטנה למשחק ובכלל.
ברכות לגבעה שהצליחה להתאושש מהפסד ביתי מפתיע במשחק הראשון כדי לנצח בחוץ ובבית ולסגור את הסדרה. זה לא היה פשוט לבוא למשחק השני כשכל הלחץ עליה ובידיעה שהפסד מסיים את העונה ומכתיר אותה ככישלון גדול. בחצי הגמר תופיע מולה קבוצה יותר טובה מנצרת שמציגה הרבה יותר כלים, למרות שלהיות עם יותר כלים מנצרת זה לא כ"כ קשה. נצרת הופיעה למשחק המכריע ללא תבור, כך שמראש היה ברור שזה משחק לא שווה כוחות. התקוות למשחק שקול התמוגגו מהר עם פתיחה רצחנית של הגבעה שסגרה את המשחק אחרי חמש דקות.
נצרת, עם סגל צנוע שהתקצר מאוד עם פציעותיהם של שיפמן ודדון בסיבוב השני, מסיימת עונה מוצלחת עם מקום שביעי ופלייאוף עליון, כולל ניצחונות כפולים על יבנה וב"ש. וכן, יש לה שני ניצחונות על גבעת שמואל, אחד שהבטיח לה את הפלייאוף, והשני במשחק הראשון עם התפוצצות של תבור. הניסיון, הביטחון ובעיקר היכולת הגבוהה של הגבעה החזירו לה את יתרון הביתיות וכשתוסיפו לדדון ולשיפמן גם את תבור, תקבלו מעט מדי כלים שיכולים לקלוע נקודות ולשמור קבוצה כ"כ טובה כמו הגבעה. באופן מעניין, חלוקת הדקות של הגבעה הייתה דומה מאוד לחלוקה שהייתה במשחק סיום העונה שהיה בנצרת. גם אז קיבלו הצעירים דקות, אז זה נגמר בהפסד, הפעם בניצחון.
הטור הקודם שלי שהתייחס בעיקרו להצעתי (באדיבותו של אבי אבן, יוזם הרעיון) בנוגע לחוק הצעירים, עורר תגובות משני הצדדים. באופן טבעי הצדדים התחלקו עפ"י גילאים, אלה שעד גיל 23 ציינו לטובה את הרעיון, אלה שמעל גיל 23 גם ציינו את הרעיון, רק לרעה...
מי שרוצה יכול שוב לעיין בהצעה שלי, אבל חשוב להבהיר מספר דברים:
החוק הקיים לא מספיק יעיל כי קבוצות רושמות שחקנים מתחת לגיל 22 ברוב המקרים רק מתוך חובה, לעיתים רושמות שחקני נוער, ולעיתים לא רושמות אפילו חמישה ומסתכנות בדו"ח שופט או בהעמדה לוועדת משמעת שלא גוזרת עונש מרתיע. כל עוד החוק קיים, למה לא להפוך אותו לחוק עם שיניים? עפ"י הנתונים שהצגתי בטור הקודם, ברור שרוב השחקנים עד גיל 22 לא שיחקו העונה הרבה דקות. הכוונות הטובות של הוועדה המקצועית נתקלות בהנהלות ומאמנים שקידום צעירים לא מעניין אותם ומוציאות את העוקץ מהחוק ומהרעיון העומד מאחוריו.
התוספת שהצעתי הייתה שבכל רגע נתון חייבים להיות שני צעירים (שחקנים עד גיל 23) על המגרש. בפועל, כמות דקות המשחק של חלק מהצעירים תגדל, כמו שקורה בליגת העל עם הישראלים. וכאן אני מגיע לבעיה הגדולה- ליגת העל. כמו חוק הטבע הידוע בשם "שרשרת המזון", גם הכדורסל הישראלי מתנהל כ"שרשרת מזון". כלומר, כל עוד בליגת העל אין הגבלה לכמות הזרים שניתן לרשום בקבוצה (למרות שבפועל רק שלושה חייבים להיות בכל רגע נתון על המגרש), עובדה זו תשפיע גם על הליגה הלאומית.
ברגע שיחליטו בליגת העל על הגבלה של זרים (לטעמי שלושה זה מספיק), יתפנו עוד מקומות לשחקנים ישראלים. במצב של היום, כשלקבוצות יש חמישה ואפילו שישה זרים, מספר הישראלים באופן טבעי מצטמצם. הגדלת הליגה ל-12 קבוצות והגבלת מספר הזרים לשלושה, תביא למצב שתיאורטית יוכלו להיות 108 שחקנים ישראלים בליגת העל, במקום בקושי 55 שספרתי, והחשבתי ביניהם גם את המתאזרחים. אם יגדל מספר הישראלים בליגת העל (בלי קשר לגילם), באופן טבעי או ששחקנים צעירים יהיו בליגת העל ויראו דקות, או שהשחקנים שמעל גיל 23 ושמככבים בליגה הלאומית יעלו לליגת העל ויקבלו שם דקות, כשהצעירים יקבלו במקומם את הדקות בליגה הלאומית.
ומה לגבי קבוצות ליגת העל שמשחקות באירופה, אתם שואלים? את מי זה מעניין? בעידן שבו מכבי, ורק מכבי, סגורה ביורוליג עד שנת 3000, וכל המפעלים האחרים לא מעניינים אף קבוצה חוץ מהפועל ירושלים (אל תתפלאו אם גם ליול"ב קאפ תהיה חברה סגורה ואז ירושלים תהיה שם), יצטרכו האחראים אצלנו להחליט שהכדורסלן הישראלי מעל הכל. ואל תמכרו לי את הלוקשים שהצלחות באירופה הן הצלחות וכבוד למדינה, זה היה נכון כשמכבי שיחקה מול צסק"א בוירטון. הכבוד למדינה יינתן ע"י הצלחת הנבחרת באליפויות, אירופה, עולם ואולימפיאדות (אם אי פעם נגיע). מספיק שלושה זרים בליגת העל וחובה של תשעה ישראלים, אפשר לרשום מראש עוד זרים רק לאירופה.
התוספת שהצעתי תפגע בחלק מדקות המשחק של השחקנים מעל גיל 23, שכן חלקם ירד לספסל ובכל רגע נתון לא יוכלו להיות יותר משלושה על המגרש (אם הזר בחוץ), כמו שכמות הדקות של הזרים ירדה בליגת העל. בנוסף, לא בטוח שכמות השחקנים הצעירים תגדל. אולי כדאי לעשות חוק שכל קבוצה חייבת לרשום שבעה שחקנים צעירים, שכן כמו בליגת העל, לא תמיד דקות המשחק של הרבה ישראלים עלתה אלא לפעמים רק כמות מצומצמת של שחקנים, כשקבוצות משחקות עם שבעה שחקנים בכל משחק ועם מעט מאוד ישראלים.
גיל המעבר בין נוער לבוגרים הוא הקשה מכולם, כשיחד עם צבא שפוגע בפעילותם של לא מעט שחקנים (אין ברירה, ארץ מוכת מלחמות), נמצאים גם אגודות, הנהלות ומאמנים שלא מאמינים בצעירים או שלא מעניין אותם לקדם אותם ולהשקיע בהם. כמו בלא מעט תחומים במדינת ישראל, גם בתחום זה זקוק ציבור מסוים לאפליה מתקנת. אני מניח שהדיון ברעיון שהעליתי לא הסתיים ויש בו תומכים לכאן ולכאן, אבל הדיון חשוב ועוד יותר חשוב שנקשיב אחד לשני, נשמע את הטענות שכל צד מעלה ונתייחס אליהן עניינית. מה נשאר לנו לעשות חוץ מזה?
והערה אחרונה:
אין ספק שהליגה הלאומית כיפית ומקצוענית אבל היא לא מספיק מקצוענית, והביטוי לכך נראה בתקשורת בכלל ובטלויזיה ובעיתונות בפרט. על אף ההתלהבות מהליגה והתחרותיות שבה, לצערי הליגה לא זוכה לשידורים ישירים קבועים או בכלל (בשונה מהליגה הלאומית בכדורגל), ובעיתונות הכיסוי הוא ברמה קצת יותר גבוהה מהכיסוי של ליגת הנוער. גם הקהל, שאמור להזדהות עם השחקנים, לא ממלא את האולמות בחלק לא מבוטל מהמשחקים. למישהו יש הצעות? מישהו מכיר עיתונאים שיכולים לסדר פרוטקציות בעיתון, או חברים קרובים שהם אנשי טלויזיה משפיעים שיסכימו לשדר את הליגה? מישהו יכול לעשות משהו?
כתבות אחרונות באתר
|
|