ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק - רעננה מול גליל
יואב חריש ,04/12/2007

יואב חריש סוף-סוף הצליח להגיע בזמן ולא פספס את דקות הפתיחה, ובתמורה קיבל קאמבק פנטסטי של רעננה, שלא עמד לה כוחה בסיום מול הווינריות של עמי וולף.

הפעם הגעתי בזמן, אפילו רבע שעה לפני. אני טועה רק פעמיים, אח"כ כבר מתקן (איזה מזל שהכביש היה פנוי...). שלחתי בשמחה הודעה לבוס שהגעתי לפני הזמן. במקום ברכה ותמיכה קיבלתי רק "סבבה". מדכא שמחות שכמותו...

רבע ועוד רבע שווה חצי
הגארדים של גליל לחצו על כל המגרש, אוחנה שיתק את ונטורה ומנע ממנו את הכדור, לביא במשחק חלש נעלם והשאיר את הובלת הכדור ליצחקי וללובלצ'יק. אבל כשגם הם נלחצו נוצר מצב שגולדנברג הוביל את ההתקפה וקיבל החלטות, כלומר בלגן התקפי של המקומיים, P & R מאוחר ולא יעיל ואיבודי כדור בשניות האחרונות של ההתקפה. בחצי המגרש סבג עזב את השחקן שלו דרך קבע, נשאר בצבע וכאילו הראה איזורית. המקומיים ראו שאין סיבה נראית לעין לחדור (הרי באסטון מחכה מתחת לסל ויש להם את רג'י מילר) והתחילו להפציץ מבחוץ.

הפצצה והתפרצות הר געש
הפצצה לא מוצלחת בעליל (חוץ מלובלצ'יק, מהפינה עם הקרש...), הובילה למתפרצות קלילות והעונש הגיע בזמן ובמזומן. כל אחד בגליל מוביל את הכדור, הם טסים למעלה וחותכים נהדר לסל (בעיקר שירן). אחרי התקפה גרועה רעננה שכחו את יסודות הירידה להגנה ולא עצרו את הכדור. סבג, וולף ואוחנה הובילו את הכדור ללא הפרעה ומיד מצאו את שירן לסיומת קלה. דקל, ששון, יוסיפוביץ' וטל המשיכו את התנופה ההגנתית ורעננה קלעו רק 4 נק' אחרי 6 דקות כשגליל רק עם עבירה קבוצתית אחת! הטענות לשופטים יגיעו בחצי השני, בחצי הראשון גליל שמרו נהדר.

The Search for Change
רעננה הראו סימני יאוש וחיפשו בכל מחיר הרכב שיחזיר אותם למשחק. הבעיה- בן ישי או כנפו כבדים מדי ולא יכולים לשמור גארדים או את שירן, ההתקפה תקועה עם P & R, ואפילו חילופים משולשים ומעבר לאיזורית לא עזרו. כל עוד הם כדררו לרוחב במתפרצת בזמן שגליל דחפו את הכדור קדימה לא היה סיכוי לנק' במתפרצת. האיזורית עמדה ונופפה בידיה בעוד גליל התמסרו בקלילות ולא היה נראה שינוי באופק. כבויים ומיואשים הם ראו למזלם את אוחנה מחטיא שלשות חופשיות ואת חבריו מחטיאים עונשין כי אחרת ההפרש במחצית היה כבר 30.

Wind of Change
למרות שהרבע השלישי הסתיים ביתרון 14 לגליל הוא סימן את המפנה. אלעד חסין החליט לשנות קונספט ועבר לשחק עם ארבעה גארדים ועוד גארד (טוב, פורוורד - ארדיטי). בנוסף, לחץ על כל המגרש כולל דאבל אפ של ארדיטי אחרי המסירה הראשונה. לקינוח, מעבר מהתקפה של P & R להתקפה של בידודים וחדירות והוצאות. אומנם לובלצ'יק חודר כמו ביינום אבל אם מוריס אמר שהקרדיט לסל שלו במילאנו מגיע לביינום שנכנס כמו נהג עיוור לתוך קיר, גם ארדיטי וונטורה יכולים לתת את הקרדיט על ריבאונד ההתקפה שלהם ללובלצ'יק...

מומנטום, תנופה, תנע
למרות האמור לעיל היתרון נשמר סביב 9-12 נק' עד קרוב לסיום. המומנטום הנוסף של רעננה, התנע שלהם, התנופה הגיעו מהכיוון של ארדיטי בהגנה. המילה מומנטום מגיעה מהמילה מומנט, כלומר רגע מסוים בעל חשיבות גדולה. ואכן, בנוסף לדאבל אפ עם ידיים ארוכות שהפריע לכל מסירה, ארדיטי לקח את שירן כפרוייקט אישי וסגר אותו לחלוטין, הן בחדירה והן בריבאונד התקפה. לקינוח הוא שלט מתחת לסל עם אתלטיות ותזמון בדרך לנק' קלות בריבאונד ששברו את המחסום והורידו את ההפרש אל מתחת לחמש.

עייפים הקינדרלעך
אם בחצי הראשון אוחנה שיתק את ונטורה, בחצי השני ונטורה שיתק אותו בהתקפה. הוא חדר אותו בקלות, העזרה איחרה ונק' קלות ועבירות רבות שלא נשרקו לזכותו הכניסו את ההגנה של גליל ללחץ. המאמץ האדיר שהשקיעו בהגנה גרם לגארדים לעייפות למרות החילופים בחצי הראשון. העייפות של וולף, אוחנה וסבג באה לידי ביטוי בעובדה שבחצי השני ובעיקר ברבע הרביעי לובלצ'יק, ונטורה ויצחקי התגברו עליהם באחד על אחד והגיעו עד הטבעת, בעוד שבחצי הראשון הם פשוט לא הצליחו לעבור אותם.

איזורית לעייפים
מעבר של ראובן נויברגר לאיזורית במינוס 9, שמונה דקות לסיום, עצר את התנופה המקומית ותקע אותם שלוש התקפות רצופות עם שלושה איבודי כדור. אבל שלשה של ונטורה (מטעות בהגנה, לא ממשחק התקפה חכם) כנראה הכניסה את האורחים לפאניקה לא מובנת והם חזרו לשמור אישית (אחרי שתי דקות כשהפער דווקא עלה ל-10). המעבר חזרה לאישית החזיר שוב רעננה לקצב שנקטע בעקבות הבלבול מול האיזורית. אחוזי הקליעה של המארחים והעייפות של האורחים חייבו יותר איזורית ברבע הרביעי ואז סביר שהם לא היו מסתבכים במשחק צמוד.

רגע מתוק של עלית
שיויון, דקה לסיום. בעוד גליל עמדו והסתכלו על סבג משחק, רעננה נבהלו מהכדור. רעננה ביצעו סוף סוף דאבל אפ על סבג והוציאו ממנו את הכדור (למה רק בדקה האחרונה ולא שלוש דקות לפני כששירן עם חמש עבירות ורק סבג עושה נק'?) והגיעו פסקי הזמן. זה הזמן שבו המאמן אומר מה לעשות (הערה פשוטה או שתיים, כזו שכבר תורגלה מאות פעמים באימונים, שהרי גם ככה השחקנים בלחץ, עייפים ולא מרוכזים), והשחקנים אמורים לצאת למגרש ולבצע את הפעולה כאילו היו באימון. אני לא יודע מה השחקנים עשו בפסקי הזמן האחרונים אתמול אבל לא נראה לי שהם כ"כ הקשיבו:
1. פסק זמן של גליל, 50 שניות לסיום. גליל לא התכוננו לדאבל אפ על סבג וגילו שמישהו אחר יצטרך לקבל החלטה. זריקה קשה ולא מתוכננת משלוש הביאה במזל לריבאונד התקפה/לוז בול וכדור שלהם מתחת לסל.

2. עוד פסק זמן גליל, 36 שניות. השחקנים עומדים קפואים על המגרש, אין תנועה, אין חסימה, אין חיתוך, לוולף אין למי למסור והוא מוסר את הכדור החוצה על קו האורך!

3. פסק זמן רעננה, עדיין 36 שניות, כדור מהחצי. הכנסת כדור לונטורה שעומד על קו החצי ומכדרר עשר שניות (למה לא התקפה מהירה???) ופתאום מוסר מסירת רוחב פשוטה ללובלצ'יק אבל אבוי, הכדור פשוט בורח לו מהיד החוצה! הערה: דווקא במהלך האחרון, כשלא היה פסק זמן, סבג התגבר על הדאבל אפ ומצא את וולף ל"Money Shot"), אלתור שגם אם היו מתכננים אני בספק אם השחקנים היו מבצעים, והשאר היסטוריה.

טסל לנשיאות
אולם כמעט מלא, המון ילדים ממחלקת הנוער, כולם מקבלים חולצות לבנות תואמות, הצגת שחקנים לפני המשחק, תחרות קליעות במחצית המשחק כשהזוכה מקבל נעליים, פשוט ארגון למופת. במילה אחת - תענוג. בשתי מילים - ערן טסל. באמת היה כיף אתמול ברעננה, גם כשהמחצית הראשונה הייתה חד צדדית וגם אם לא היה מתח בסיום (הגיע לטסל שהקבוצה שלו תחזור למשחק), אי אפשר שלא להצדיע ולהתפאר מיכולת הארגון של האיש. ימונה מנכ"ל לליגת הנוער היום ושמו בישראל ערן טסל.

שמתי לב ש:
- הגארדים של הגליל מורידים כדרור ראשון ומהיר לפני הזזת רגל ציר בטכניקה גבוהה מאוד ולמרות שזה נראה כמו צעדים זה ממש לא וטוב שהשופטים לא שרקו על זה.
- זו כבר פעם שנייה שאני רואה שהגליל מאבדים הפרש דו ספרתי ומגיעים למשחק צמוד בחוץ. לא בא לכם לגמור את המשחק מוקדם יותר? ההורים כבר מחפשים מנוי לשח"ל כי החרדות שלהם הרקיעו שחקים אתמול.
- שתי הקבוצות קלעו אתמול בדרך קבע 1-2 מהעונשין, וגם אם בסוף היו שניים או שלושה שחקנים שהצליחו לפגוע בשני הניסיונות אני עדיין מצפה לראות את אחוזי העונשין עומדים סביב ה-80-85.
- אתמול הוזכר פעמיים הביטוי "חריש עמוק" ביציע העיתונות ע"י רסקין וקופמן. סוף סוף נכנסתי לתודעה הציבורית...