ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק: חשיפה לצפון
יואב חריש ,21/11/2006

יואב חריש נסע לראשונה העונה למשחק במחוז הצפון. חיפש משחק צמרת בגן שמואל אבל קיבל משחק מאכזב. גן שמואל לא אגרסיבית, הרצליה אדישה ורק חריש שלנו ממשיך בשמירת הלחץ על הליגה לנוער.

אז זהו- עוברים צפונה. הערב הצפנתי לגן שמואל שאירחה את הרצליה. עפ"י הטבלה זה אמור היה להיות משחק צמרת צמוד, אבל לפעמים הטבלה כן משקרת...

הערה: גן שמואל שיחקה ללא אלכס וינוקור, הרצליה ללא הרכז עמיר מנחם.

גן שמואל:
- משחק ההגנה: הקבוצה של גל קנז משתמשת במספר הגנות איזוריות רגילות ולוחצות על חצי מגרש ועל מגרש שלם, על מנת לשבש את משחק ההתקפה של היריבה. אי אפשר לשחק תרגילים נגדם כי ברוב הזמן יש שני שחקני הגנה על הכדור. הבעיה מתחילה באגרסיביות של השחקנים. הלחץ פסיבי מדי, הדאבל אפ על הכדור רך מדי והיריבה יכולה להזיז כדור מהר ובחופשיות עד למציאת שחקן חופשי. אני לא בטוח שהשחקנים עצמם יודעים איזו הגנה הם שומרים ומהם העקרונות והמטרות של כל הגנה. בהגנות מסוג זה (כמו בכל סוג הגנה) צריך להוביל את שחקני ההתקפה למלכודות במקומות ספציפיים (לפינה של החצי למשל) ולכסות באגרסיביות את אופציות המסירה הראשונות, אבל בפועל, בלטו בעיקר הבלבול וחוסר הסדר.

- הריבאונד בעייתי: חוסר הסדר שלהם במשחק ההגנה, במיוחד באיזוריות הלוחצות, פוגע בהם בתחום הריבאונד. הם לא מצליחים להגיע מהר חזרה לצבע בגלל הרכות בלחץ והזזת הכדור המהירה של היריבה, וגם אם הלחץ כפה זריקה מבחוץ, היריבה מגיעה בקלות לריבאונד התקפה. בלי כל קשר, גם בהגנה האיזורית השחקנים מסתמכים יותר מדי על הריבאונד של ג'אסר סאמר. תנו לי להבין: סאמר אמור למנוע חדירות (מהאמצע? באיזורית? גארדים- אתם מזייפים ועצלנים בהגנה), לחסום ולשנות זריקות וגם לרדוף אחרי כל הריבאונדים? אם הוא משנה את הזריקה וגורם להחטאה, לפחות תיקחו את הריבאונד! שימו גוף, חפשו שחקנים לסגור, אל תתנו ליריבה להרגיש נוח ברחבה שלכם!

- משחק ההתקפה: ראשית, מובילי הכדור (בעיקר עמית זילברשטיין) מכדררים יותר מדי! ברבע הראשון השחקנים חדרו ע"י שני כדרורים מקסימום, יצרו ארבע שלשות של גרה ונק' מתחת לסל של סאמר. מהרבע השני הכדרורים הפכו להיות העיקר וההגנה של הרצליה סגרה אותם בקלות. שנית, לאחר הכנסת הכדור לסאמר כולם סטטיים. כשהכדור נכנס פנימה חייבת להיות תנועה של השחקנים, חיתוכים או חסימות בכדי להעסיק את ההגנה ולתת לסאמר לשחק אחד על אחד, או להעניש במידה ומגיע דאבל אפ. שלישית, הכדור לא נכנס פנימה נגד איזורית. להניע כדור רק במסירות, לא לחדור ולא למסור פנימה לגבוה מקלים על ההגנה ומלחיץ את ההתקפה שלרוב מגיעה לזריקות קשות מבחוץ רק בסוף שעון ה-24. דווקא מול הגנה אישית ברבע הראשון הם קלעו בקלות מבחוץ. מול האיזורית גרה ישב על הספסל דקות רבות ברבע השני, הרצליה ברחה ליתרון דו ספרתי, הוא חזר קר ולא הצליח לעצור את המומנטום של הרצליה.

הרצליה:
- כישרון מול אדישות. בקבוצה של רוני קאן יש כישרון, הבעיה היא במנטליות. השחקנים עלו אדישים, אפאתיים, לא מרוכזים, לא רעבים ולא אגרסיביים. הם ספגו 20 נק' ברבע הראשון ולא ביצעו עבירה במשך כל הרבע! כשהמאמן מחליף הגנה מאישית לאיזורית, שני שחקנים לא שמים לב ונשארים באישית. שחקנים- אתם צריכים לבוא לכל משחק בריכוז ובטירוף. אתם מתאמנים כל השבוע בשביל לשחק פעם אחת (מי שמשחק בליגת העל לבתי"ס משחק פעמיים) אז תבואו עם התלהבות, מוטיבציה ורצון. המאמן לא צריך להכניס בכם רוח לחימה, אתם צריכים לבוא איתה מהבית, זה חלק בסיסי בהכנה למשחק.

- משחק ההתקפה: רוני קאן ממעט להשתמש בתרגילים ונותן לשחקנים לשחק חופשי. יש מס' קטן של סטים בהתקפה אבל הם קצרים ומסתיימים במשחק חופשי (חדירות והוצאות) ו- P & R. הבעיה- קבלת ההחלטות של השחקנים לא מספיק טובה והם מרבים לאבד כדורים במסירות ובחדירות. לעומת זאת, הקליעה מבחוץ יציבה ובטוחה והשחקנים לא מהססים לזרוק. הנוכחות של אלמוג קרלינסקי נותנת שקט באיזור הצבע, הוא יודע להשתמש נהדר בגוף של המגן כיתרון לעצמו, קולע באחוזים גבוהים מאוד מתחת לסל, מסיים יפה בשתי ידיים וגם יכול לקלוע מבחוץ. קצב המשחק איטי מדי וזה בעיקר בגלל שאלירן סיון מחזיק יותר מדי זמן את הכדור. אם הוא ילמד לשחרר מהר את הכדור, הקבוצה תקלע מעל 80 בכל משחק, כי כישרון התקפי ויכולת אישית יש להם.

- משחק ההגנה: אישית ואיזורית 3:2 רגילה. זהו. אין בלגאנים, אין שיגעונות, הכל פשוט. גם בחלק הזה השחקנים צריכים להראות יותר חשיבה ושכל. אם גרה קולע שתי שלשות רצופות אז לא מתקפלים מהצד שלו! המאמן צועק את זה כל התקפה ובכל זאת השחקנים מתקפלים וחוטפים עוד שתי שלשות באותו הרבע! גרה יוצא על חסימה לקליעה, המגן שלו מזייף ומנסה לברוח מהחסימה מלמעלה, גרה בורח לצד וקולע שלשה. אם המאמן אומר לצאת על הגב של השחקן, אין סיבה לעשות משהו אחר. השחקנים לא צריכים הרבה זמן כדי להפנים את ההוראות. יותר לחץ על הכדור וקריאת מצבים תביא לנק' קלות במתפרצות.

כללי:
- מובילי המחר מכיתה י"ב ומצבם הנוכחי:
טל רונן- קליעה מצוינת ל-3, חכם, שקט, מקבל החלטות נכונות בהתקפה ובהגנה. נלחם בשני צידי המגרש, שומר deny על גארדים אבל יודע גם לשמור front על סאמר ב-low post. מיעט לחדור למרות שיודע לסיים בשתי ידיים. צריך לשפר את החדירה ולהתעקש להיות שותף פעיל בהובלת הכדור.

- שיפוט: גיא שמואלי וג'מאל בדויה העבירו בכיף משחק לא קשה לשיפוט. האם כל משחק בהפרש גבוה הוא קל לשיפוט? אז זהו, שלא... לא חסרים משחקים עם הפרשים גבוהים שהשופטים הופכים אותם לבלתי נסבלים. השופטים נתנו למשחק לזרום, לא עצרו על כל שטות, העמידו את השחקנים במקום כשהיה צריך ולמעשה שימשו רק כתפאורת רקע למשחק. גם בדקה האחרונה, בגארבג', הם המשיכו לרוץ ולשרוק ונתנו את הכבוד למחליפים ולמשחק. ברבע הראשון נשרקו שלוש עבירות לשתי הקבוצות יחד ולא באו בטענות. אתם מאמינים? זה אפשרי...

- עצבים: תגובות של שחקנים כשמעירים להם! רוני קאן המשיך להעיר לשחקנים גם כשההפרש גדל ל- 20 ונשארה פחות מדקה לסיום. אבל חלק מהשחקנים עדיין לא למדו לקבל ביקורת כמו בוגרים ומעדיפים לעשות פרצופים. שחקנים- אם יש לכם מאמן שאכפת לו לאורך כל המשחק (יש כאלה שבמצב דומה אורזים את התיק...) והוא ממשיך ללמד אתכם כדורסל גם כשנראה לכם שזה לא זמן חשוב, אני מציע שתקפצו על המציאה ותאמצו אותו אליכם. מנעו מצב בו המאמן יהיה אדיש אליכם ויפסיק להעיר לכם. הראו לנו בגרות, כבר ראינו את כל הפרצופים האפשריים...