|
חריש עמוק - ירושלים ניצחה בת"א
יואב חריש
,29/02/2008
על דוד המלך, הנאיביות של ירושלים, התותחיות של ששר ועל הבלופים של מכבי. יואב חריש צפה בנצחון הגדול של ירושלים בהדר יוסף
הפכו את הכל
כבר היינו בטוחים שמכבי יגמרו ראשון ור"ג שני, אז כנראה שטעינו ועכשיו גם בצפון לא יודעים איך לאכול את הבשורה הזו. חמש קבוצות רבות מי תגיע למקום השלישי ותקבל את ר"ג, במחשבה שיש יותר סיכוי מולם מאשר מול הצהובים, בטח כשיתרון הביתיות נמצא בהדר יוסף. עכשיו, החמש יצטרכו לריב מי תגמור רביעית. לא שלקבל את ר"ג זה כזה תענוג גדול, אבל לא משנה אם כוח ההרתעה נפגע או לא, אף אחד לא רוצה לקבל את מכבי בפלייאוף.
דוד המלך
חלד הוכיח שהוא לא מפחד מאף אחד, אפילו לא מגוליית הצהוב. לא רק שלשות באחוזים גבוהים בסלים אולי הכי קשים בארץ, ההגנה שלו פשוט נהדרת, הוא לא מפסיק ליצור מגע עם המתקיף ולהוציא אותו משיווי משקל. הוא מספיק זריז כדי להגיב לכל ניסיון חדירה ומספיק חזק להתמודד גם מול גארדים גבוהים ממנו. הקצב שלו משנה את המשחק והופך את ירושלים מקבוצה איטית והססנית לתזזיתית וגברית. תוסיפו את דותן שמנהל נהדר את המשחק (חצי השני טוב אחרי חצי ראשון חלש) ומעניש בג'אמפים קצרים ותקבלו צמד גארדים שראוי לקבל קצת יותר יחס.
ואת נשארת נאיבית שכמותך?
לאורך כל המשחק הייתה תחושה שהנאיביות שוב משתלטת על החבורה הנחמדה מעיר הבירה ושברגעים המכריעים היא תמעד ע"י שטות עצמית מתסכלת. ואכן, הירושלמים הצדיקו את המוניטין, כשבשבע הדקות הראשונות הם ספגו 13 נק' (שזה המון למכבי) אבל ביצעו רק עבירה אחת, במהלך הרבע השני פעמיים מכבי לקחו ריבאונד התקפה וסיימו בקרש סל פשוט למרות שהיו לירושלים עבירות לתת, חצי דקה לסיום המחצית היה להם עוד פאול לתת אבל הם ביצעו אותו בזריקה ולקינוח הם לא השתלטו על הריבאונד ונתנו למכבי עוד כדור בשניות הסיום. זה רק החצי הראשון...
נשארת, נשארת נאיבית
גם בחצי השני לא השתנו הדברים. הרכב של תמיר עם ארבעה גארדים (בורשטיין ולזר כפורוורדים) נפל קורבן לאגרסיביות של רייס ורום מתחת לסל והמשיך לתת למכבי הזדמנות שנייה, בעיקר מול האיזורית הצפופה. ברבע הרביעי בפלוס שתיים, שש דקות לסוף, הם איבדו את הכדור בעבירת חצי פשוטה כשאף אחד לא לחץ עליהם! בפלוס חמש, שלוש דקות לסוף, הם שוב איבדו כדור פשוט, ולשיא הגיעו כשתמיר החטיא מתחת לסל ביתרון של שלושה על אחד, ומצד שני ב-50 השניות האחרונות של המשחק מכבי לקחו ארבעה! ריבאונד בהתקפה, מהם השיגו את שלשת השיויון של לוי ועוד שש זריקות עונשין, מהן קלעו שתיים ועלו ליתרון.
מנאיבים לבוגרים במהלך אחד
שש שניות לסיום, מינוס שתיים בהדר יוסף. זמן טוב לאבד את הכדור בצעדים או עבירת תוקף גבולית, לא? אז זהו, שלא הפעם. הנאיביות נעלמה כלא הייתה. כדור חוץ מקו החצי, משחררים את חלד לקבל את הכדור, מבודד מול טישמן הוא חודר לסל כשבחוץ פרוסים קלעים לשלוש ותמיר מוכן לריבאונד התקפה. לא יודע מה הייתה ההוראה של מאמן יום ההולדת (סל של שתיים או של שלוש), אבל חלד חדר כמו גבר, הוציא עבירה מטישמן והצליח לסיים את המהלך בסל גדול. נשאר רק לקלוע את העונשין, שתי שניות לסיום. חלד לא דופק חשבון, קולע את הזריקה וההחטאה של לוי בשנייה האחרונה עשתה צדק עם המשחק ועם הקבוצה שהייתה טובה יותר.
כמה אפשר לבלף?
את התשובה קיבלו שחקני מכבי במשחק, כשקלעו בפחות מ-25 אחוז מהעונשין לאורך המשחק, יותר מ-12 החטאות! כולל ארבע בדקה האחרונה. הם לא סגרו לריבאונד באיזורית, לא הגיבו לחדירות של חלד ודותן, ושיחקו בצורה איטית ושקופה מול האיזורית כשכל אחד מחזיק את הכדור ביד כאילו הוא שלו מהבית. היעלמות של רום ובוכמן, איבודי כדור מוגזמים של טישמן וחוסר מנהיגות של רייס ולוי הביאו לביטול היתרון בריבאונד ההתקפה. במקום לנצל את כל המתנות שקיבלו ולגמור את היריב מוקדם הם הגיעו למצב שהיריב יכול לנצח את המשחק.
לשחק נגד איזורית
בעוד מכבי הצליחו בעיקר לקלוע אחרי ריבאונד התקפה, ירושלים נתקעו בחצי הראשון מול האיזורית של מכבי אבל ביצעו התאמה יפה בחצי השני. אם בחצי הראשון הם ניסו לשחק P & R לכיוון האמצע אבל נוטרלו ע"י Top Side של הגארדים, בחצי השני הם שינו כיוון ושיחקו P & R לכיוון הפינה. זה גרם לגארד להיתקע בחסימה, לכנף או לגבוה שבאמצע לצאת לכדור ויצר להם יתרון ואפשרות לשלשה חופשית או סל קל בצבע.
חיפש מתחת לכל אבן
אני לא מקנא באבי אבן. להיות מאמן במועדון הכי לחוץ בעולם, אחרי שלקח דאבל, עם שחקנים בעלי אגו שמגיע עד השמיים וחשק שיורד במהירות שיא לרצפה, כל אלה לא בדיוק תענוג גדול. מצד שני, זו המשרה הנחשקת ביותר, כי זה חלון הראווה של הכדורסל. אבי ניסה אתמול הרבה דברים, שינה הגנות, שמר לא מעט איזורית, העביר את רום לשמור את דותן, צעק ונלחם. גם אם רום ובוכמן ישבו קצת יותר דקות על הספסל הוא פשוט לא יכול היה למנוע את הגישה של השחקנים וזה בטח מאוד מתסכל. אם בסוף דותן דופק שלשה על רום והספסל לא תורם (למעט קצת זוהר) אז מה כבר אבי יכול לעשות?
דניאל, אחי
מצד שני, עומד מאמן תותח לא פחות. שקט, בטוח בעצמו, לא דופק חשבון לכאילו כוכבים ובעיקר לא נלחץ. ניהול חכם של המשחק ובעיקר שליטה בקצב גרמו למכבי לרדוף אחריהם, אפילו אם ההפרש היה כל הזמן קטן. בגלל שאני מחמיא לו ומכיר אותו, אני מרשה לעצמי לציין שהוא צריך היה להכניס שחקן גבוה בזריקות העונשין של מכבי בדקה האחרונה. תמיר לבד וארבעת הגארדים לא התמודדו מול רוס ובוכמן, אולי עוד גבוה היה עוזר לאבטח את הריבאונד כבר בזריקות הראשונות ולא נותן למכבי עוד שתי הזדמנויות. מצד שני, מי אני בכלל? הוא ניצח בהדר יוסף, אני בפעם האחרונה שהייתי שם חטפתי עשרים בראש...
צל"ש
ארנון בורשטיין עשה אתמול הכל. בהתקפה זרם וביצע חדירות חכמות, בהגנה נלחם כמו פנתר על כל כדור, דחף, קפץ, סגר, זינק על הרצפה וסחט עבירות תוקף. הראה את הדרך הגברית לחבריו שהלכו אחריו בשמחה.
צל"ג
כל שחקני מכבי. מאז העלייה לגמר הגביע מזייפים בגדול. ביום שני הם ניצלו מהפסד מביך (בלי לזלזל) להרצליה שנלחמת על חייה, אתמול הם למדו שלא בכל משחק המאמן היריב ייכנס למגרש והשופט ישרוק ויציל אותם.
כתבות אחרונות באתר
|
|