ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק 2 - איפה ההגנה ?
יואב חריש ,05/02/2008

במשחק שמכריע עונה שלמה לא גם יואב חריש לא ציפה לראות 208 נק', אז לאן ההגנה נעלמה ? או שמא ההתקפות היו כאלה גדולות ?בשביל זה המצאנו את חריש עמוק

ממוצעים
ראשל"צ סופגים בבית 78 נק' בממוצע. גבעתיים סופגים בחוץ 78 נק' בממוצע. ההנחה- משחק צמוד עם סקור יחסית נמוך. המציאות- משחק צמוד בלי הגנות עם סקור גבוה מאוד. כמה חבל שבשתי הקבוצות לא ניתן היה למצוא שחקן אחד שמסוגל לעצור שחקן יריב באחד על אחד. ברבע הראשון שתי הקבוצות שמרו אישית ונקלעו 44 נק'. בשאר הרבעים שמרו הקבוצות רק איזורית והמצב רק החמיר- גבעתיים, אחרי שספגו 20 נק' ברבע הראשון, ספגו בממוצע 29 נק' בשאר הרבעים. ראשל"צ ספגו 24 נק' ברבע הראשון ו-27 לרבע בשאר הרבעים. לא היה עדיף להישאר באישית?

התכנון של ראשל"צ
מתחילת המשחק סימן מייזליק המאמן את דגן כראש היריב אותו צריך לנטרל. דאבל אפ עליו עוד לפני שעבר את החצי ו-Deny של מיארה אחרי שדגן מסר, כמו גם ביצוע דאבל אפ על כל P & R. בפועל, מייזליק השחקן עזב את פרבר לבצע דאבל אפ אבל פרבר מיד תקף את הסל והעניש דרך עידה ורוטנברג. הדאבל אפ ב-P & R לא היה אגרסיבי, הכדור נמסר בקלות וכך נוצר מיס מצ' מול אחד הגבוהים. תמיד הגבוה שיצא לעשות את הדאבל אפ לא הספיק לחזור ברוטציה ותמיד היה ריבאונד התקפה אחרי החטאה של גבעתיים. רעיונות טובים- ביצוע כושל.

השוני באותה איזורית
שתי הקבוצות שמרו איזורית 2:3 ברבע השני. גבעתיים עם עידה באמצע, כשדגן ובן דוד הימרו בהגזמה על חטיפות והפקירו את הצבע לחדירות. בראשל"צ שמר מייזליק באמצע ויצא מהר לפינות כשקרפלס וסימון משהים גבוה בכנפיים. השינוי הביא למומנטום ולחטיפות, מייזליק אימלל את עידה ורוטנברג שכדררו, החטיאו ואיבדו והנה ריצה מטורפת עם שלשות במעבר. גבעתיים התקיפו בסט של 1:3:1 ולכאורה היו מסודרים לירידה להגנה. בפועל הגארדים ב-45 קפאו, הירידה הייתה מבישה וראשל"צ הגיעו לשלושה מול אחד. במשחק המסודר הם תפרו ללא מאמץ את ההגנה של גבעתיים שלא השתנתה. גבעתיים ספגו 36 נק' ברבע הזה וביצעו רק 4 עב'! כל מילה נוספת מיותרת.

השינוי של גבעתיים
שניידרמן עשה חושבים במחצית ועבר להגנה איזורית 1:3:1 עם עידה למעלה. עידה לא לחץ את הגארדים אבל הפריע לכל מסירה שלהם, ראשל"צ בשתי התקפות רעות רק הפציצו מבחוץ בלי לחדור והשופט החליט לשרוק למאמן הביתיים פאול טכני מיותר. כיאה למומנטום הוא השתנה, גבעתיים חטפו כדורים בקלות (דגן) ורצו למתפרצות קלות. פתאום הכל הפוך, הגארדים של ראשל"צ ב-45 קופאים וגבעתיים מגיעים לשלושה מול אחד. השינוי החשוב של גבעתיים יצר מצב שבו הגארדים של ראשל"צ שחדרו ללא הכרה מהאמצע ברבע השני, הזיזו את הכדור כי לא יכלו לחדור. רק במסירות אי אפשר לפתוח הגנה איזורית צפופה, הזריקות נזרקו עם יד בפנים והתסכול גבר.

אינטליגנציה
מעט מאוד חוכמה ראיתי מצד שחקני ראשל"צ בהגנה וזה בלשון המעטה. דגן חדר שוב בלי מאמץ (איפה ההגנה אחד על אחד, גם באיזורית?) אבל תמיד הוריד כדור לעידה או רוטנברג. שחקני ראשל"צ תמיד יצאו אליו מלא ותמיד קיבלו את אותו הסל. פעם אחת לא ראיתי שחקן של ראשל"צ מבצע הטעייה כאילו הוא בא לעזרה וחוזר אחורה לשחקן שלו. הם לא איתגרו את דגן פעם אחת לעצור לג'אמפ קצר בתנועה בצבע (זריקה קשה), לא התקפלו מספיק כדי שימסור החוצה ובאיזורית המשיכו לרוץ אחרי האחרים והשאירו אותו לשלשות חופשיות.

הביצים של גבעתיים
דגן נתן משחק ענק וזה התבטא בעיקר בקבלת ההחלטות ובאחוזים הגבוהים. בעוד כל החברים התחבאו ברבע השני הוא לא ויתר וניסה לבדו לעצור את הריצה המטורפת של המארחים, גם עם זריקות לא טובות. בחצי השני הוא שלט לחלוטין במשחק, מסר בקלות לגבוהים (לולא האחוזים החלשים של רוטנברג הוא היה מסיים עם 15 אסי' לפחות), קלע כל פעם שהיה צריך שלשה של מאני טיים, דחף, עודד וחטף מסירות רוחב. היה לו את עידה לעזר שלא פחד מתחת לסל ועשה בצבע כל מה שרצה. היתרון שלו היה שהוא עבר מהר את המגרש, גם עם הכדור, ויצר בעיה לגבוהים של ראשל"צ. בלי שניהם לא ברור איפה הייתה גבעתיים היום, בלי דגן ברור שהיא בטח לא הייתה כ"כ קרובה לפלייאוף.

פרגון ותהייה
שולמן ממשיך בכושר המצוין ועושה דברים נהדרים בשני צידי המגרש. הוא שומר בטירוף, לוחץ, יוצא לחטוף ועוזר בריבאונד. בהתקפה הוא מלא ביטחון, לא מחטיא מבחוץ ונע מצוין בלי כדור מול האיזורית של היריב. מצד שני, לאן נעלם רוטנברג? חוסר הביטחון שלו זועק לשמיים ולמרות שפתח טוב את המשחק, בשלושת הרבעים האחרונים בכל פעם שנגע בכדור הייתה תחושה שכדאי לרוץ לכבות לו את הידיים ששרפו מתפוח האדמה הבוער שהגיע לידיו.

הגנה או התקפה
אפשר לכתוב על המשחק המפרגן של ראשל"צ במשך דקות רבות, הנעת כדור וחדירות והוצאות של סימון, מיארה וקרפלס, מול ניהול המשחק של דגן והביצועים של עידה. אבל גבעתיים ספגו 36 נק' ברבע השני, ראשל"צ ספגו 31 נק' ברבע שלישי, גבעתיים ספגו 31 נק' ברבע הרביעי, ראשל"צ ספגו 33 נק' ברבע הרביעי. התקפות מעולות, לא? אז זהו, שלא! הגנה זוועתית של שתי הקבוצות ולא פחות חשוב רכה ועדינה שתרמה ברבע האחרון עד הדקה האחרונה רק 7 עב' יחדיו ואנחנו מדברים על משחק שמכריע עונה שלמה! 64 נק' נקלעו ברבע הרביעי, נק' שביזו את מושג ההגנה אבל לפחות ראינו מהלכי קלאץ' גדולים של סימון, שולמן ומייזליק מצד אחד, מול דגן, עידה והראל מצד שני.

בקרוב
ההתקפה של גבעתיים תמיד הייתה מוצלחת, אבל מחכה לה מפגש כפול מול ההגנה הטובה בארץ ואז יהיה המבחן האמיתי. לספוג משתי הראשוניות 100 נק' ומעלה תוך ארבע ימים מעלה סימני שאלה גדולים אחרי השיפור שנראה בהגנה מול מכבי ור"ג. מצד שני, ראשל"צ מתחילים את המרוץ האחרון כשיבקרו בר"ג ובהדר יוסף. לקלוע שם 100 נק' זה הרבה יותר קשה, שם צריך להתרכז בהגנה. השאלה אם יש לשתי הקבוצות הגנה. נחכה ונראה.