ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חריש עמוק 2 - מראשון לרחובות
יואב חריש ,02/02/2008

חריש עמוק לא יהיה עמוק הפעם. ככה זה שמחליטים לעזוב משחק 8 דקות לסיום ומספספסים קאמבק ענק. והיום דגש על הקטנות של הדרום: עופר ראשון ומכבי רחובות.

וידוי
כן, הלכתי לקראת הסוף. המשחק היה אמור להתחיל בשש וחצי אבל משחק ילדים שהתקיים לפניו דחה אותו לעשרה לשבע. מה זה משנה בעצם? עפ"י המחצית השנייה המשחק היה גמור כשהלכתי. 15 הפרש, 8 דקות לסיום, הייתם נשארים? המשחק המרכזי בכלל ברחובות, משחק חשוב ומעניין נגד ראשל"צ. אז הלכתי. שמעתי שארבע דקות לסיום היה 12 הפרש. המשכתי בנסיעה לרחובות. כשהגעתי לשם כבר החלה בראשל"צ ההארכה... גם אם המשחק היה מתחיל בזמן לא הייתי יכול לצפות בכולו בלי לוותר על רחובות-ראשל"צ. לפעמים עושים ויתורים בחיים.

כיף
לראות את 'עופר' ראשל"צ משחקים זה תמיד כיף. עוד בשנים קודמות, כשאימנו שרון קרש, נדב זילברשטיין, שגיא מייזליק ועכשיו אריק ג'ימייטיס הקבוצות שלהם לא מפסיקות להפתיע. משחק ריצה בכל הזדמנות, הגנה אגרסיבית עם לחץ על הכדור על כל המגרש, הגנות איזוריות לוחצות שמשנות את קצב המשחק ובעיקר משחק חדירות והוצאות יפה לעין שכ"כ מאפיין את האגודה. במשחק אתמול הם שיחקו רבע ראשון נהדר, רבע שני בינוני ורבע שלישי עד אמצע רביעי חלשים. כמה חבל שאני לא יכול לספר לכם ממקור ראשון על החצי השני של הרבע הרביעי וההארכה.

השיפור
יונתן לוי משתפר ככל שעובר הזמן, דומיננטי בצבע בשני צידי המגרש, אגרסיבי ואי אפשר להתעלם מהנוכחות שלו על המגרש. מתחת לסל הוא למד לעשות את הנק' עם הקרש, בהגנה הוא דוחף וצועק על כל מה שזז והמתפרצת עם הדאנק ברבע הראשון הראו שהבחור יכול לעבור מהר את המגרש. המספרים של הגבוהים של גבעתיים מדהימים אבל הם הגיעו ברובם מריבאונד התקפה כשלוי בא לעזור לגארדים, מהורדות כדור בחדירה כשבא לעזור או כשהיה על הספסל אחרי שנכנס לבעיית עבירות (וזה קרה יחסית מהר).

פרגון ועצות
רז אלי חודר מצוין ובאגרסיביות אבל חייב להוריד כדור לחברים או להוציא החוצה לקליעה. גם אחוזי זריקות העונשין זקוקים לשיפור. מור סיני עשה קפיצה משמעותית, משחק בביטחון, חודר בקלילות (נק' קלות על דגן בהתחלה) וגם קולע מחצי מרחק. חבל שביצע עבירות מיותרות על קו החצי. עידו אילדיס שמר נהדר את דגן והכריח אותו לקבל החלטות לא טובות. ואבי אסולין? חודר נהדר שיודע להוריד כדורים אבל לפעמים מקבל החלטות לא טובות ובעיקר צריך ללמוד לעצור לג'אמפ קצר בצבע אחרי כדרור. למעשה כל הגארדים צריכים ללמוד שם את זה. כשהלכתי הוא ישב על הספסל אחרי מס' החלטות לא טובות. חבל שפספסתי את ההחלטות הטובות שלו בסיום.

ולמשחק המרכזי- המרדף הקשה
רחובות רדפו אחרי ראשל"צ לאורך כל המשחק. ההפרש נע בין חמש ל- 12 אבל הייתה תחושה שזה מסוג המשחקים שיכולים להימשך שעות ורחובות לא יבצעו מהפך. איבודי הכדור של אביתר שלח תחת הלחץ של מיארה ומייזליק תקעו בהתחלה את ההתקפה של המקומיים. הוא יודע למסור בחסד אבל נוטה לאבד את הכדור בכדרורים מיותרים. אך לא כל האשמה עליו, שכן כל החברים רצים למעלה ומסתכלים עליו שיושיע אותם. הוא צריך לעמוד בלחץ מתמיד של 40 דקות וזה קשה מאוד. למען האמת הוא עומד בו בכבוד אבל זקוק לתיזמון נכון של דקות המנוחה.

הבעיות
הבעיה בהגנה האישית החריפה כשלא היה לחץ על המסירה של קרפלס מבחוץ פנימה לאיגור. היא המשיכה בחוסר ההצלחה לסגור לריבאונד, כולל את הגארדים. שחקנים כמו איגור, עם יתרון פיזי, עדיף לסגור עם הפנים ולדאוג שלא הוא ולא אתם תיקחו את הריבאונד. חוסר הארגון בהגנה הפתיע כשהם ספגו שלושה סלים כששחקן של ראשל"צ עומד חופשי אחרי שהייתה עצירה במשחק והיה זמן לארגן את ההגנה. ראוי לציין את ההגנה הנפלאה של רותם מולכו לאורך כל המשחק על מיארה. הוא הגיב בצעד מהיר לכל ניסיון חדירה שלו, מנע ממנו את הכדור על כל המגרש ולא הפסיק להציק לו. מיארה לא הורגש כלל במשחק- הכל בגלל הגנה מצוינת של מולכו.

השוני במשחק של ראשל"צ
זריקות מבחוץ אחרי חדירות תמיד איפיינו את המשחק של ראשל"צ. הבעיה שבמשחק חוץ זה לא תמיד עובד. הפיתרון- איגור. כל פעם שקיבל את הכדור בצבע קרה משהו טוב. אי אפשר היה לעצור אותו עם הגב לסל או בדרך לריבאונד וכל עוד הפעילו אותו בחוכמה הוא השפיע מאוד על המשחק ושלט לחלוטין בצבע. הזריקות המרובות לשלוש היו מוגזמות, במיוחד כשאיגור היה המון דקות על המגרש ולא הסתבך בבעיית עבירות. אם כל התקפה הכדור יגיע אליו אני מניח שגם הזריקות לשלוש יהיו יותר נוחות וייכנסו באחוזים יותר גבוהים.

רגע השינוי הראשון שנכשל
7.5 דקות למחצית, בפיגור עשר ואחרי פסק זמן, עברו רחובות לאיזורית. ההגנה הצפופה הכריחה את ראשל"צ לקחת שלשות בכוח, ללא אפשרות חדירה ויצירת נק' מהצבע או הפעלת איגור. סל שדה ראשון של ראשל"צ נקלע רק אחרי שש דקות (עד אז רק 4 נק' עונשין). הבעיה- ההפרש על הלוח נשאר כמו שהיה. שלוש סיבות עיקריות לכך- שלח היה לפחות חמש דקות על הספסל ולא היה מי שייצר נק' לעצמו ולקבוצה, הריצה למתפרצת דרך האמצע הייתה טעות שבעקבותיה הם איבדו לפחות חמישה כדורים במהלך של מומנטום, ובעיקר החטאות נוראיות מתחת לסל.

רגע השינוי השני שנכשל
לקראת סיום הרבע השלישי ובפתיחת הרביעי היה שינוי מומנטום נוסף. שלח לקח על עצמו את המשחק ובסדרת חדירות נהדרות כולל סיומות, הורדת כדור אחרי P & R והוצאה לקליעה הצליח לסחוף את הקבוצה למומנטום שהוריד את ההפרש לארבע. ראשל"צ ירדו לפסק זמן וחזרו שוב עם קיסלב ושולמן שמול הגנה איזורית לא התאמצו לקלוע. העייפות החלה להשפיע על שלח וללא שיינין החלו הכלים של רחובות להיגמר. חוסר הארגון בהגנה גמר אותם סופית כששוב קיבלו סל קל משחקן שעמד לבד וזרק, כל זאת אחרי עצירה של המשחק וחוסר ארגון מוחלט בהגנה.

פרגון ועצות
ההחטאות מתחת לסל, בעיקר של עצמון, נבעו מעמידה בזוית לא נכונה מול הסל שהביאה אותו לסיים את הזריקה בצד השני של הקרש, בעיקר כי מיהר להיפטר מהכדור ולא לקח עוד שנייה לסדר את עצמו בצבע. כשהכדור נכנס פנימה להלוי (לוחם אדיר) חייבת להיות תנועה של הגארדים, הסטטיות שלהם תוקעת את ההתקפה (הופוסט אפ של הלוי/עצמון על איגור לא היה מוצלח). שלח צריך לגוון את המשחק שמבוסס על חדירות ולהכניס מימד של ג'אמפ קצר אחרי כדרור. עמרי שיינין, כגבוה שמשחק בחוץ, הראה קליעה מצוינת משלוש ועצירה לקליעה מחצי מרחק אחרי כדרור. צריך לשפר את עבודת הרגליים בהגנה, בעיקר הצעד הראשון, ולהימנע מעבודה עם הידיים.

מייזליק, שגיא מייזליק
כמעשה אבי אבן, החליט שגיא מייזליק החלטה חשובה ועמד בה לאורך כל המשחק: מי שלא שומר יוצא החוצה. אין חוכמות. לא תשמור, לא תשחק. מיארה, סימון, קרפלס, מייזליק, כולם עפו החוצה אחרי שפישלו בהגנה, לא משנה מה הייתה התוצאה. ההכנסה של שולמן וקיסלב הביאה לשינוי גדול בכל שלבי המשחק. הם שמרו, נלחמו וקלעו באחוזים גבוהים לשלוש. אין לי ספק שההחלטה של מייזליק תשפיע לטובה ותביא לשינוי בקבוצה. לשחקנים כדאי להפנים את המסר שהיה חד וברור- ההגנה תנצח את המשחק, לא תשמור, לא תשחק.