|
חריש עמוק 2 - רעננה מחוץ לפלייאוף
יואב חריש
,18/03/2008
במשחק הכי חשוב שלה העונה, קיבלה רעננה 49 נק' במחצית, ככה לא נכנסים לפלייאוף. יואב חריש, ראה, וכרגיל יש לו הרבה מה להגיד
המטרה - ונטורה
רוני קאן הגיע כשמטרתו העיקרית - ניטרול ונטורה. פיינגולד נשלח למשימה ומנע את הכדור, כשונטורה שיחק P & R הוא פגש דאבל אפ אגרסיבי, ולמרות שרעננה פתחו ב-10-4 (כנפו בשליטה בצבע) ונטורה לא הורגש ולקח זריקה ראשונה רק אחרי שש וחצי דקות. ונטורה יצא מהמשחק והרצליה השתלטה במהירות. מנחם (מנהיג אמיתי) ושמואלי לא הפסיקו לרוץ ולהריץ ומעבר לאיזורית של האורחים עצר את ההתקפה של רעננה לחלוטין.
פתאום נהיו קלעים
ההפתעה של האורחים הגיעה בתחום הקליעה מבחוץ. את מרציאנו שקולע לשלוש אנחנו מכירים, אבל התוספת של וינטר, חבקין ופיינגולד מחצי מרחק, שבד"כ לא קולעים בצורה יציבה, הייתה מאוד משמעותית במשחק. הרצליה קלעו 49 נק' בחצי הראשון, ולקבוצה שקולעת בממוצע 71 נק' למשחק זה דבר מפתיע. שלא תבינו לא נכון, הזריקות ברובן היו טובות ופנויות, פשוט העונה לא ראיתי את הרצליה קולעת באחוזים כ"כ גבוהים, בטח לא לאורך מחצית שלמה, ואני בספק אם רוני ראה. אם הם ישמרו על שיפור מתמיד בקליעה הם יוכלו להגיע רחוק יותר.
הניסים של כהן לא הספיקו
ניסים-כהן אתלט מצוין עם זריקה שזקוקה לשיפור טכני דחוף (מודה, גם אני ניסיתי בטרום קדטים והצלחתי להשיג שיפור קל). אתמול הוא לא החטיא לשלוש והוסיף חדירות אדירות לטבעת עם צעד ראשון אימתני. הפגנת היציבות שלו לאורך המשחק התבטאה גם בצד ההגנתי, כשלחץ את מובילי הכדור האורחים ובעיקר ברבע הרביעי תיסכל ועייף אותם בצורה שהחזירה את קבוצתו למשחק. העבירה הרביעית של וינטר בסוף הרבע השלישי הייתה משמעותית ומיותרת, שמואלי ומנחם נאלצו לסחוב כמעט לבדם את הרבע הרביעי וזה כמעט ועלה להם במשחק.
שליטה בלי לויצקי
הניצחון המרשים הושג בלי תפוקה מלויצקי. נראה שמשהו עובר על הפוטנציאל הגדול ובמשחק הוא לא תרם בשום אספקט. מהתחלה רעננה בודדו עליו שחקנים שיחדרו לטבעת (נבו, יצחקי) ללא הפרעה מצידו, לא ראיתי רצון להילחם בריבאונד או לשנות זריקות, בהתקפה הוא דאג להיות בצד הרחוק מהכדור וברוב הזמן נראה אדיש ומצא את עצמו על הספסל בלא מעט דקות. אם רק יבין את חשיבותו, בטח בקבוצה שבנויה כרגע על שבעה שחקנים מרכזיים (אולי שישה וחצי- תלוי מה מצב הרגל של מנחם), אז אולי ירים את הרמה ויבוא לשחק בכל משחק.
49 נק' במחצית
רעננה שמרו אישית ולחצו, הראו כאילו אגרסיביות אבל חטפו 49 נק' במחצית מקבוצת התקפה בינונית. לא ברור איך השחקנים חשבו לנצח את המשחק הכי קריטי שלהם עם הגנה כזו עלובה. כשאלעד חסין עבר בתחילת הרבע השני לאיזורית, הם חטפו מיד שמונה נק' קלות. במהלך המשחק הרצליה קלעו חמש פעמים סל באחד על אפס, שלוש מהפעמים אחרי סל של רעננה! בגישה כזו קשה היה להבין שזהו משחק קריטי עבור המארחים, ואת הרבע השלישי סיימה הרצליה עם 69 נק' כשרעננה מתלוננים שהם לא מקבלים שריקות ומצד שני שורקים לה על כל דבר.
ההורים, שוב ההורים
ברבע השלישי, כשרעננה נראים רע, ביצע אחד משחקני רעננה טעות בהגנה. חסין העיר לו ובתמורה חטף צעקות מאביו של השחקן מהיציע. זה לא הותיר ברירה למאמן שהוציא את השחקן בהחלטה מוצדקת. עם כל הכבוד למשחק, יש כאן עניין של חינוך ושל מנהיגות. גם אני הייתי מוציא את השחקן החוצה, כי זו הדרך היחידה שההורים יבינו את תפקידם ואת משמעות מעשיהם. לא ברור לי למה בחר האב לצעוק דווקא בשלב הזה, וגם אם הוא חושב שהייתה לו סיבה מוצדקת, אסור היה לו בצורה חד משמעתית לצעוק בצורה שצעק.
השינוי ברבע הרביעי
המארחים עלו בטירוף לרבע הרביעי, כאילו ידעו שיש להם רישיון מהשופטים לפוצץ כל דבר שזז בלי לדאוג. הרצליה קלעו שתי נקודות בחמש הדקות הראשונות בהן רעננה פירקו כל חסימה, לחצו וחטפו כשנשרקת לחובתם רק עבירה אחת. ניסים כהן נעזר ביצחקי, קפלן וונטורה כדי להפעיל לחץ בלתי פוסק (אח"כ נכנס לביא) שהניב איבודי כדור ונק' קלות במתפרצת, רעננה חזרו עד 71-69 והמשחק נפתח. הגענו לדקה האחרונה ביתרון 79-78 לאורחים, כשכל מה שקרה לפני מתנקז מבחינת רעננה לדקה הזו שתכריע אם העונה שלהם עומדת להסתיים.
חידת הגיון
אחרי מס' דקות בחר חסין להחזיר את השחקן למשחק והוא שיחק עד הסיום. החלטה נכונה? לא יודע, לא חוכמה לשבת ביציע ולומר מה הייתי עושה במקומו. מצד אחד, אם הוא לא משתף את השחקן והם מנצחים אז הוא יוצא גדול, אם השחקן לא משותף והם מפסידים אז יש לו סיבה מוצדקת להפסד. מצד שני, אם הוא משתף את השחקן ומנצחים אז אפשר לסלוח כי הכי חשוב לנצח, אם מפסידים אז הוא הפסיד פעמיים.
ונטורה נתן, ונטורה לקח
סל גדול של ונטורה בחדירה העלה את רעננה ליתרון דקה לסיום, אבל מרציאנו לקח אותו שוב לטיול ובקלילות החזיר את היתרון לאורחים בסל קריטי.
הסיום- מקרה מיוחד במינו
סיפור מעניין מאוד היה לנו בסיום: רעננה עלו להתקפה כשנותרו 26 שניות על השעון בפיגור נקודה. הם משכו עד השניות האחרונות ואז לקח ניסים כהן זריקה קשה לשלוש. הבאזר של שעון ה-24 נשמע באותו זמן שהכדור נתקע בין הקרש לטבעת. אם הכדור פגע בטבעת אז מגיע שעון 24 חדש, הכדור נתקע למעלה אז מגיע כדור ביניים, החץ מורה לכיוון של רעננה ויש להם כדור אחרון. בדיעבד הסתבר שאם הכדור נתקע בין הטבעת לקרש אבל לא ניתז מהטבעת, אז לא מאפסים את שעון ה-24! לפיכך, ההחלטה של השופטים הייתה שגויה (לא מעט שופטים טועים בזה), היה צריך לתת כדור עפ"י החץ מבלי לאפס את שעון ה-24, מה שהיה מביא להפרת שעון ה- 24 ואת הכדור להרצליה.
כדור אחרון מהצד, 1.9 שניות לסיום
חסין לקח פסק זמן וסידר תרגיל נהדר שבסיומו ניסים כהן היה צריך לקבל את הכדור בצבע. ונטורה חסם לו חסימת גב לכיוון הצד החלש, יצחקי עבר לפינה של הכדור וניסים כהן נשאר לבד מתחת לסל. הבעיה הייתה שמכניס הכדור היה לביא, שחקן נמוך, כשמולו הציב רוני קאן את לויצקי שיפריע למסירה. לויצקי, אולי בפעולה היחידה הטובה שלו במשחק, מנע את המסירה האלכסונית והכריח מסירה לפינה. יצחקי החטיא ואת הפלייאוף רעננה יראו בטלויזיה. כנראה שבמקרה הזה עדיף היה ששחקן גבוה יכניס את הכדור, למרות שזה לא היה מבטיח דבר לגבי תוצאת התרגיל.
הריבאונד של הרצליה
מכיון שרעננה סיימו את העונה ולא יגיעו לפלייאוף, אפשר עוד התייחסות מקצועית קטנה להרצליה, ובעיקר לבעיית הריבאונד שלהם. הם אמורים לפגוש את ירושלים או גבעתיים ברבע גמר הפלייאוף, שתי קבוצות עם שחקנים שדורסים בדרך לריבאונד ההתקפה. כדאי להם לשפר את התחום הזה ומהר, בעיקר באיזורית ואחרי דאבל אפ, שכן שתי הדרומיות יודעות להעניש בזמן ובמזומן אם לא סוגרים אותן לריבאונד. תמיר, רג'ואן, בורשטיין, עידה ורוטנברג כבר מכינים את המזלג והסכין, הטרף מוכן לאכילה.
כתבות אחרונות באתר
|
|