תום מעיין, הפעם גם בהתקפה
|
חריש עמוק 4 - פיינל פור הנוער
יואב חריש
,01/05/2010
יואב חריש נסע לרמלה לראות את שני משחקי חצי הגמר של פלייאוף הנוער. הוא חזר לספר על הקליעה של מכבי, על איבודי הכדור של עמק יזרעאל, על הלחץ של גליל ועל החולשה בהגנה של חיפה. בראשון בערב יעלה טור נוסף לקראת הגמר, שיכלול גם את סיכום חצאי הגמר מבחינת השיפוט והארגון.
חצי הגמר הראשון
גמר הגביע בשידור חוזר, הפעם בחצי גמר הפלייאוף. הדאבליסטית, מכבי, נגד עמק יזרעאל המאתגרת, שתמיד נותנת פייט, לא משנה מי היריבה, מה התוצאה ומה השלב במשחק. כמו בגמר הגביע, נועם לייש לא חשש לקחת זריקות לשלוש. כמו באותו גמר, לייש קלע את השתיים הראשונות שלו. בהמשך, הוא סיים עם אחוזים מצוינים של ארבע משבע זריקות, לעומת אחוזים נמוכים בגמר. מצד אחד הפעם הוא לא הכריח זריקות קשות, מצד שני בדקות רבות הוא לא קיבל מספיק חסימות ולא הפעילו אותו כמו שצריך להפעיל קלע. הוא סיים עם אחוזים טובים וגם הגיע לקו, למרות שברוב דקות המשחק זכה לשמירה הדוקה של הגארדים הצהובים.
ההגנה הצהובה
למכבי יש גארדים בעלי עבודת רגליים מצוינת. תמיר שמחוני, יונתן שטרקמן, אוראל לב ומיכאל זלמנוביץ' סגרו לחלוטין את החדירה של הגארדים מהעמק (דווקא תומר בר אבן לא הגיב מס' פעמים). נבות ינאי לא הצליח להתגבר עליהם, ובמרבית דקות המשחק לא איים מספיק על הסל. ברוב הפעמים ששיחק P & R הוא חדר בשביל למסור ובקושי הגיע לצבע. מכבי עברו מעל השחקן המכדרר ב-P & R (Over) ושלחו אותו אל אקסל ואן-אוורקרק ושון לבנובסקי. חילופים מצוינים בין הגארדים (כולם עם ידיים ארוכות והבנת משחק) פגעו בשטף ההתקפי של העמק.
הקליעה צהובה
12 מ-25 לשלוש זה נהדר בכל גיל, רק שרוב הזריקות היו פנויות, כשהעמק מבחירה החליטו להמר על הזריקה שלהם מבחוץ, דרך אישית צפופה ואיזורית 2:3. רוב הזריקות היו ללא מגן על הפנים, סטטיות וללא צורך בתנועה או בכדרור. שמחוני קלע מצוין והוכיח שיפור גדול השנה, בר אבן קלע אחרי סדרת החטאות, שטרקמן זה שטרקמן ולבנו בסקי הראה לנו את הפוטנציאל הגדול שיש לו. השלשה של זלמנוביץ' באמצע הרבע הרביעי שברה את העמק לחלוטין.
החזיקו מעמד מחצית
העמק החזיקו מעמד במחצית הראשונה בזכות שילוב מצוין של דודו לוי עם שלומי מור יוסף. הם גרמו נזק למכבי בריבאונד ההתקפה, בעיקר כשברוב הדקות הצהובים שיחקו עם גבוה אחד וארבעה גארדים בשל בעיית עב'. העמק חשפו את החולשה של מכבי בריבאונד, כשהגארדים (חוץ מלב) לא עזרו מספיק. השלשות של העמק היו בד"כ תוך כדי תנועה, כששחקן יריב מפריע ורודף אחרי הקלע, אבל עדיין היו באחוזים טובים של מנשה ולביא ונדל.
בחצי השני הגארדים הגבוהים של מכבי שינו את המשחק בריבאונד, וחיפו על חיסרון הגבוהים (מס' דקות ברבע הרביעי ואן-אוורקרק ולבנובסקי היו יחד על הספסל). זלמנוביץ' ביצע עבודה נהדרת בתחום הזה, וגם שמחוני תרם תרומה משמעותית, בעיקר בהיעדרו של בר אבן עקב פציעה ברוב המחצית השנייה. הלחץ האינטנסיבי של הגארדים על מובילי הכדור של העמק גמרו אותם, והביאו להתקפות מתפרצות שהסתיימו בסלים קלים אחרי יתרון מספרי. העמק לא הצליחו להכניס כדור מתחת לסל של מכבי ארבע פעמים! החטיפות הפכו לשמונה נק' קלות. למעשה, מכבי קלעו שמונה נק' מחוץ של העמק.
מנשה המשיך להשאיר את העמק בפיגור סביר (קלע מצוין לאורך כל המשחק), אבל אפילו שמירת הלחץ של שרון אברהמי לא הפריעה למכבי לעבור את המגרש בכדרור ובמסירות. הגארדים של העמק לא הצליחו לאורך כל המשחק לעצור את הגארדים של מכבי ולמנוע מהם לנהל את המשחק, לזרוק או לחדור. לבנובסקי עבר במהירות גבוהה את המגרש והעניש בריבאונד התקפה, שלוש שניות אחרי שחסם או לקח ריבאונד בהגנה. זלמנוביץ' (איזה כיף לראות אותו משחק בשני צידי המגרש) הראה כמה הוא משמעותי עבור אריק ג'ימייטיס, כשיחד עם לב הם הענישו את העמק בשני צידי המגרש.
חצי הגמר השני
חיפה מצד אחד, עם משחק פנים של אור פלבניק, אלמוג ברק ועומר שפירא, גליל מצד שני עם הגנת לחץ ומשחק חוץ של תום מעין, טל בן-צבי, יניב שטראוס, בר מאור ורן כהן. שני סגנונות שונים, מי שיכפה את הסגנון שלו ינצח. גליל לחצו לאורך כל המשחק על כל המגרש, ניסו למנוע את הכנסת הכדור הראשונה, לאחר מכן הראו אישית אבל שלחו שחקן לבצע שמירה כפולה על מוביל הכדור כשהוא התקרב למחצית המגרש. חיפה הייתה צריכה לשבור את הלחץ בשביל להגיע למשחק על חצי מגרש, שם תוכל להשתמש בכלים הגדולים שלה כדי להעניש את גליל מתחת לסל. קצב משחק מהיר טוב לגליל, סקור נמוך טוב לחיפה.
הטעויות של מובילי הכדור של חיפה
בחצי הראשון חיפה הצליחו להכניס את הכדור ע"י הבאת השחקן שעמד על קו מחצית המגרש בריצה. הוא קיבל את הכדור והחזיר לגארד שהכניס את הכדור, ואז כולם פינו ועברו לחצי השני. הבעיה הייתה שמובילי הכדור שהתחלפו (לירז אריאלי, תום סלוצקי, גיא יוסיפוביץ' ויואב אביב) כדררו על הקו והגיעו לפינה של קו החצי, מקום מושלם לבצע בו שמירה כפולה. השחקן המכדרר לא הסתכל קדימה ולא ראה את הדאבל אפ מגיע. כשהרים את מבטו הוא כבר היה תקוע בפינה של החצי, עם שני שחקנים אגרסיביים שלוחצים אותו.
הטעות השנייה הייתה חוסר השימוש ברגל ציר. נכון, להתמודד עם דאבל אפ זה לא קל, בטח בפינה של החצי, אבל מובילי הכדור באופן קבוע הרימו את הכדור לקראת מסירה יחד עם הרמת שתי הרגליים מהרצפה. הם התעקשו (או שנלחצו) לחפש מסירה באוויר, תחת לחץ, וזה היה מתכון בטוח לחטיפה, כשהגארדים של גליל סוגרים נהדר את כל נתיבי המסירה. המזל של חיפה היה שגליל החטיאו לא מעט מתחת לסל אחרי יתרון מספרי ומתפרצת. ברגע שחיפה הצליחו לעבור את החצי בשלום, הם מיד הענישו דרך פלבניק (כולל ריבאונד התקפה), אלמוג ושפירא עם הגב לסל. הבעיה הייתה שהם לא הצליחו לעבור הרבה פעמים את החצי מבלי לאבד את הכדור.
הבדל נוסף- יכולת אישית
הגארדים של גליל הציגו משחק התקפה שוטף וקבוצתי, שמתבסס על חדירות והוצאות. כל שחקן שם יודע לקבל כדור אחרי שהוא נע לעמדה פנויה, לאיים על הסל ו/או להוריד כדור לרצפה מבלי לבצע צעדים. כל שחקן גם יודע לחדור לסל בימין ובשמאל, ולקבל החלטה נכונה למי למסור ומתי. משחק שוטף ומהנה, שבו כולם שותפים וכולם מרגישים חלק (כמו בנערים שלהם, או שהנערים שלהם כמו הנוער...). הבעיה במחצית הראשונה הייתה התפשרות על זריקה לשלוש, במקום לסיים בצבע, במיוחד כשפלבניק היה בבעיית עב' מוקדמת. האחוזים לשלוש ברבע הראשון גרמו לאשליה שכדאי להמשיך לזרוק, וככל שעבר הזמן האחוזים ירדו והפכו לרועץ.
בחצי השני הגליל כבר סיימו מתחת לסל את החדירות, הגיעו עד הטבעת או שהורידו כדור לשחקן שחיכה מתחת לסל (בן-צבי חילק אסיסטים נהדרים). האיזורית של חיפה הייתה פסיבית מדי, וללא עבודת רגליים אי אפשר לעצור את הגארדים של גליל, בטח לא את כהן ומעין. האשליה של חיפה הגיעה בסוף הרבע השלישי ובתחילת הרביעי, כשהורידו ל-65-58, בעיקר דרך איזורית לוחצת משלהם על כל המגרש. שינוי הגישה נמשך וממשחק איטי הם עברו למשחק ריצה ולזריקות מהירות. אז הגיע עטר צלצר וסגר עבור גליל את המשחק בשורת פעולות נהדרות. בתוך שלוש וחצי דקות היתרון קפץ ל-82-63, שימו לב מה עשה צלצר בזמן הזה- בשבע הפרש, אחרי החטאה, הוא לקח ריבאונד התקפה סופר חשוב. מכאן הוא המשיך בשבע נק', שני אסיסטים ועוד ריבאונד התקפה. צלצר טיים.
השבירה של חיפה הגיעה גם בעזרת ההתלהבות של גליל. בן-צבי, גארד נמוך, לקח מס' כדורים חוזרים בהתקפה (כולל שניים ברצף!) רק מתוך כוח רצון. כל לוז בול היה שלהם, כל כדור רחוק היה אצלם, מעין שומר יוצא מן הכלל ויחד עם בן-צבי נראה היה שיש לשניהם שמונה ידיים. שטראוס העניש מכל מקום מרגע שעלה מהספסל, ניר וסרמן וסעיד מתן היו פחות יעילים בהתקפה אבל פירקו מתחת לסל כל מה שזז. תוסיפו להם את זלצר, מאור, ניצן מדר, מיכאל אלגלי וגיל בן כליפה, ותקבלו חבורת שחקנים שפשוט רוצה לנצח.
כתבות אחרונות באתר
|